<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ב</h1>
<h2>דף נה:</h2>
ביאה קונה והרי היא כאשתו לכל דבר אפילו שבא עליה שלא כדרכה ואפילו בהעראה שהיא הכנסת עטרה אבל בביאת שוגג או בנשיקת האבר לבד לא קנה פשוט ביבמות. פי' ואע"ג דלגבי קדושין אמרינן דלא קנה בהעראה אלא בגמר ביאה שהיא הכנסת כל האבר דוקא בקדושין אבל בביאה אחר קדושין קנה בהעראה. וי"מ דאפילו בקדושין אם עשה העראה ופירש מיד דלא קנה אלא בגמר ביאה דדעתו היה על גמר ביאה וכן כתב רבינו שמשון הזקן והתוס' וכתבתיו בחלק אחד בדין הערה בה וקודם שגמר ביאתו פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר וכו'.
<h2>דף סא:</h2>
מצות פריה ורביה זכר ונקבה ובני בנים הרי הן כבנים בין שיש בן או בת לבת שמת' או בן או בת לבן שמת שאף על פי שמתו הבן והבת שלו או א' מהם ונשאר מהם זרע בין זכר בין נקבה כבר קיים ואם מתו ויש לו מא' מהם שנים לא קיים ואם היו לו בנים ומתו ולא נשא' מהם זרע כמו שכתבתי לא קיים או אם מת אחד מהם או שנמצא א' מהם סריס כלומר שהזרע שהוליד אינו ראוי להוליד לא קיים. וכל זה מדאוריתא אבל מדרבנן אפילו יש לו כמה בנים אסור לעמו' בלא אשה ואם נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו ואם יש לו כמה בנים וספק בידו ישא אשה בת בני' ר"ל הראויה לבנים ואם אין ספק בידו לישא אשה ראויה לבנים כי אם זקנה ועקרה זולתי אם ימכור ס"ת אם יש לו בני' לא ימכור ספר תורה אלא ישא זקנה ועקרה ואם אין לו בנים ימכור ס"ת וישא אשה הראויה לבנים פשוט וכן נראה לרי"ף וכן כתב הרמ"ה וכן עקר.
<h2>דף סב:</h2>
לקדש ולכנוס בין פסח לעצרת כתב רב האיי ז"ל בתשוב' שמקדשין כי אין שמחה אלא בחופה ובסעודה אבל אם בא לשאול אם יכנוס אומרים לו לא תעשה משום תלמידי רבי עקיבא שמתו כלן באסכרה בין פסח לעצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה ואם עבר וכנס אין מלקין אותו ולא קונסין אותו בשום קנס.
<h2>דף סד.</h2>
שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל. וישיבת חוצה לארץ אינה עולה לו מן המנין וכן אם שניהם חולים או חבושים בבית האסורי' אין עולין לו מן המנין. ואם שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה ותובעה גט והוא קיים פריה ורביה באשה אחרת אין שומעין לה דהיא אינה מצווה על פריה ורביה ואם באת בטענה שרוצה בני' לעת זקנותה שומעין לה. ואם יש לה בנים אפילו מאיש אחר אין שומעין לה פשוט. והיאך כופין אותו להוציא בזה הענין או ליתן כתוב' כתבתיו במישרים בדין כתובה ותנאיה.
<h2>דף סד:</h2>
לא ישא אדם אשה ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים ודוקא שהוחזקו ג"פ פשוט וכן כתב הרמ"ה.
<h2>דף סה:</h2>
אשה אינה מצווה בפריה ורביה ואם רצתה לשתות כוס עקרין הרשות בידה ואם אמרה בעינא בנים לכשאזקין שישמשוני שומעין לה כדלקמן פשוט.
